עו
קרדיט יחצ

מדי יום ביומו מוגשים לבתי המשפט הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות שונות שהוגשו על ידי אזרחים מן השורה ואשר מגלמים החזר כספי או טובות הנאה נאות לציבור הרחב, וגם תגמולים שמגיעים לכדי מאות אלפי שקלים לכל אזרח שהרים את הכפפה והחליט לתקן עוולות לטובת ציבור שלם.

בהתאם לדין, כל אחד שנפגע רשאי להגיש בקשה לניהול תביעה ייצוגית ולשחק במגרש של הגדולים. נזק של כמה שקלים עבורך יכולים בקלות להפוך לתביעה ייצוגית במאות מיליוני שקלים ואם יסתבר שהתביעה מוצדקת ושהטבת עם הציבור בכך שהגשת אותה- ייתכן ובית המשפט גם יורה לשלם לך על כך מאות אלפי שקלים.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

תביעות ייצוגיות מוגשות בישראל בנושאים שונים ובעיקר בנושאי צרכנות, תקשורת, בנקים, ני"ע, נגישות ואיכות הסביבה. אדם שקיבל הודעת "ספאם" אחת יכול לבקש לנהל תביעה ייצוגית עבור מיליוני אנשים- ולזכות בתגמול של מאות אלפי שקלים בסופו של דבר.

אדם שרכש מוצר מזון ללא תווית מתאימה, יכול להגיש בקשה לניהול תביעה ייצוגית- להביא לתיקון העוולה כלפי עתיד ולפיצוי לכל צרכן שנפגע- ותוך כדי התהליך גם לזכות בתגמול משמעותי לכיסו הפרטי.

אדם שהחליט לומר לבנק לא עוד- והוכיח שהבנק גבה עמלה לא לפי הכללים, יוכל לתקן את הגבייה הבלתי תקינה עבור כל לקוחות הבנק, ולקבל תגמול הולם על כך מהבנק עצמו, ובהתאם להוראות בית המשפט.

בתור צרכן רגיל לחלוטין, אם פתאום החלטת לתקן את העולם או סתם להתעשר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית, אז אספר לך שראיתי לצערי לא מעט הליכי תביעה ייצוגית שהיו יכולים להביא לציבור תועלת רבה, פיצויים משמעותיים ושינוי אמיתי של המציאות אבל בגלל ניהול משפטי לא נכון הסתיימו בלא כלום.

דיני התובענות הייצוגיות בישראל כוללים שורה ארוכה של תנאים 'טכניים', ובין היתר קיימת חובת רישום בפנקס התובענות הייצוגיות אשר אמור להכיל את כל הבקשות שהוגשו לניהול תביעות ייצוגיות בישראל.

מתוך אלפי הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות שמוגשות כל שנה בישראל על ידי תובעים רבים ושונים ניתן במקרים רבים למצוא תובעים סידרתיים, אך גם לא מעט תובעים אוטנטיים וחדשים. 

בתיק אחד שטיפלתי (באותו עניין ייצגתי את הגנת הנתבע) ניתן לאחר כמה שנות התדיינות בבית המשפט פסק דין שקבע שלמרות שלכאורה התובע צודק ולמרות שלכאורה יש מאות אלפי אנשים שנפגעו- עדיין בית המשפט לא יאשר תביעה שהוגשה ונוהלה בצורה רשלנית.

נפגשתי גם בתיקים של תביעות ייצוגיות שבהם התובע או יותר נכון עורך דינו של התובע ממש שיבשו בהתנהלות רשלנית לכאורה את התביעה, והפסידו עבור כלל הציבור סכומים ניכרים שלבסוף לא חולקו לציבור- בעיקר בגלל ניהול משפטי כושל.

יש תביעה אחת שהוגשה נגד אחת מחברות המזון הגדולות בגין מכירת מוצרים במשקל נמוך משמעותי מהמשקל שפורסם על אריזותיהם.

הייתה על אותה חברה אפילו כתבה גדולה בטלוויזיה של תוכנית תחקירים מוכרת שהראתה בצורה מאוד ברורה שאותה חברה מוכרת לנו אזרחי ישראל הרבה פחות מוצר ממה שכתוב על האריזה.

באותו עניין, התובע ניסה להסתמך רק על הכתבה בתוכנית התחקירים ובית המשפט קבע שככה, רק על סמך תוכנית טלוויזיה לא ניתן לאשר תביעה ייצוגית.

אם למשל, היה אותו תובע מצרף חוות דעת של מעבדה מוכרת ששקלה בעצמה את המוצרים והשתכנעה שאכן המוצרים נמכרו במשקל נמוך יותר ממה שנכתב על האריזה אז יש להניח שהתביעה הייתה מתקבלת ושכל אחד מצרכני אותה חברה היה מקבל פיצוי על חסרון הכיס שנגרם לו.

אל תבינו לא נכון, גם אותו תובע ועורך דינו שעשו עבודה רשלנית רק הפסידו מזה בגלל שבמקום לקבל תגמול נאה על הצלחת התביעה הייצוגית שהגישו הם עוד נאלצו לשלם את הוצאות אותה חברה שנתבעה.

כתבתי על הנושא כבר כמה טורים, ועל כך שכל אחד יכול להפוך למיליונר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית. בין אם אתה לוחם חברתי שמבקש לתקן עוולות צרכניות ולפעול לטובת ציבור רחב של נפגעים ובין אם הוא רק מחפש את הכסף הגדול של עולם המשפט.

כל אדם שנפגע מעוולה צרכנית אפילו בפגיעה של שקלים בודדים יכול לכאורה לבקש לנהל תביעה ייצוגית ולייצג גם מיליוני אחרים שנפגעו מאותו העניין, אפילו בלי לשאול לדעתם של מיליוני הנפגעים האחרים ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.

החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך .

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.

בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל – 1.7% מסכום הזכיות.

בשנת 2017 הוחזרו לציבור כ 200 מיליון ₪ רק במסגרת 10 הסדרי הפשרה הגדולים שהושגו, שכר-הטרחה הממוצע שנפסק לעורכי הדין דרך אגב- עמד על כ-3.1 מיליון שקל והגמול הממוצע לתובעים הייצוגיים עמד על כ-1.4 מיליון שקל.

סך הכספים שהושבו לציבור במסגרת הליכי תביעות ייצוגיות שהסתיימו ב- 2018 מסתכם ב-425 מיליון שקל. את הנתח המרכזי תופסות תביעות בתחום הצרכנות שהפיצוי הכולל בהן הסתכם ב-272 מיליון שקל. אחריהן השבה מרשויות שהסתכמה ב-35.5 מיליון שקל ולאחר מכן הבנקים וחברות הביטוח שנאלצו לשלם כ-55 מיליון שקל.

במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים – גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.

באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.

מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.

במסגרת פשרה שאושרה בעבר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב. 

מנגד, למשל בעניין פסגות הפחית בית המשפט את סכום התגמול ושכר הטרחה שנפסקו לתובעים, ואילו בעניין קולך -פורום נשים דתיות נ' רדיו קול ברמה בע"מ, הופחת סכום הפיצוי שנפסק נגד התחנה שכן "תיקון תופעת הדרת נשים בשידורי התחנה ע"י חיוב בפיצוי שתוצאתו תהיה סגירת התחנה והדרתו (לפחות הזמנית) של כל ציבור מאזיניו משוק התקשורת היא תוצאה בלתי סבירה ובלתי רצויה." 

תיקים נוספים הסתיימו בשנים האחרונות, גם בדחיות מהדהדות של בקשות לניהול תביעות ייצוגיות, ובין היתר לאור התנהלות חסרת תום לב של תובעים ייצוגיים.

לציין, שבשנת 2021 הוגשה עמדת היועמ"ש במסגרת התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית העוסקת באי השבת עלויות הכרטיסים שנרכשו למופעים שבוטלו או לא התקיימו במועדם ובמיקומם המקורי, בשל התפרצות נגיף הקורונה. התביעה הייצוגית הוגשה בשם רוכשי כרטיסים להופעתה של סלין דיון, שאמורה הייתה להתקיים באוגוסט 2020. החל מיום 10.6.2020 פנו רוכשי הכרטיסים במספר הזדמנויות שונות וביקשו לקבל את כספם בחזרה, ללא הצלחה. בנוסף, דחו רוכשי הכרטיסים הצעה לקבלת כרטיסים למופע חלופי שהוצע להם, באשר לשיטתם, היא לא תאמה את תנאי ואיכות המופע המקורי. ביולי 2020 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית נגד מפיקי המופע.

ביום 17.6.2021 הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה לפיה תעמוד לפני רוכשי הכרטיסים שלוש אפשרויות בחירה: מימוש הכרטיס במועד של מופע חדש ובאותם התנאים; קבלת שובר זיכוי בשווי של 110% ממחיר הכרטיס המקורי למימוש לתקופה של שנתיים מיום החתימה על ההסכם (במידה ולא ימומש הזיכוי יקבלו הרוכשים את מלוא כספם בחזרה); או קבלת החזר כספי בשיעור של 75% מהסכום ששולם.

לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בשים לב לכך שחלפה למעלה משנה ממועד המופע המקורי, קבלת החזר מלוא מחיר הכרטיס לאחר תקופה של עוד שנתיים נוספות מיום חתימת הסדר הפשרה, כך שההחזר האמור יינתן רק לאחר למעלה משלוש שנים ממועד המופע המקורי, אינה סבירה ואין מקום לאשרה. בנוסף, נכתב כי הסכמת הצדדים, להחזר בשיעור של 75% מהסכום (בהתאם לחלופה השלישית המוצעת), חורגת בצורה משמעותית מהמלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת השלכות משבר התפרצות נגיף הקורונה על התקשרויות חוזיות, שכן בהתאם להמלצות הצוות כבר חלפה התקופה שהומלצה כתקופה סבירה להחזר מלא של עלות הכרטיס.

בהתאם לכך היועץ המשפטי לממשלה סבור שראוי לקבוע  תקופת זמן קצרה יותר לקבלת החזר מלא וזאת, לכל היותר, עד לסוף שנת 2021. במסגרת העמדה מציין היועץ המשפטי לממשלה, כי מצד אחד עמידתו של המפיק על המשך החזקתם של הכספים ששולמו לנוכח אי-ביצוע של החיוב המוטל עליו במשך פרק זמן ממושך ומצד שני השבה מיידית רק בגובה של  75% עולה כדי חוסר תום-לב בקיום חוזה ובשימוש בזכויות הנובעות ממנו.

בנוסף לכך שמתווה הפיצוי וההחזר לרוכשי הכרטיסים, כעולה מהסדר הפשרה, לוקים בחסר, קיימים טעמים נוספים להתנגדות להסדר – הגמול המוצע למבקשים ולשכר הטרחה המוצע לבאי כוחם, אינם סבירים ובית המשפט מתבקש להפחיתם. כמו כן נכתב כי יש לדחות את הבקשה לפטור את המבקשים מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here